הדרך לחופה - לעוף על כנפי השידוך 

"כשם שמצווה על האדם להיות שרוי בשמחה, כך חייב הוא לחיות באהבה"

(רבי משה מקוברין)

קיבלתם הצעה לדייט ותוך כדי בדיקת ההצעה התחלתם לפזול להצעה הבאה שתגיע בקרוב? שוב מצאתם את עצמכם חושבים בטעות שיש שווים יותר מכם? נחמדות יותר? חתיכים יותר? יפהפיות יותר? חכמים יותר? נבונות יותר? מוצלחים יותר?...

נסו להשתחרר מהנטייה לחרוץ משפט על אדם במקום להשקיע את הזמן להכירו באמת. תנו צ'אנס, וייתכן שתגלו שזה בדיוק האדם שחיפשתם כל הזמן.

על מנת לבחון היתכנות של קשר זוגי, השתדלו לא לפסול פגישה. הפגישות נועדו לשם בירור שיוביל לבחינת ההיתכנות להקמת בית יחדיו. נסו ליצור מדרג נכון של סדרי עדיפויות במכלול המאפיינים הפנימיים והחיצוניים.

לשם בירור יש לייחד את הפגישות לבחינה של כמה נקודות:

במסכת סנהדרין (ד/ה) נאמר: "האדם טובע כמה מטבעות בחותם אחד, וכולן דומין זה לזה. ומלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא, טבע כל אדם בחותמו של אדם הראשון, ואין אחד מהן דומה לחברו". זהו הריתמוס הייחודי המציין את הקשר בין הצורה למשמעות.

בבחינת האישיות והתכונות של הבחור/ה נאמר: "אין פרצופיהם שווים ואין דעותיהם שוות"; כלומר, רצוי להתמקד במה שחשוב לנו. לדוגמה: הכרת האישיות בכללותה, דרגת הדתיות, צורת הדיבור, מידות, עדינות, מידת ההתעניינות בכל הקשור אלינו, השקפה וכיו"ב.

אם הפגישה נוסכת בכם תחושה חיובית, רצוי להתקדם לעוד פגישה. במהלך הפגישות ראוי לבחון אם הקשר החיובי שנוצר הוא בגדר קשר ידידותי בלבד, או שמתלווה אליו תחושה של אהבה, הענקה הדדית – כל מה שמעל לידידות.

שימו לב, לעיתים שני כוחות מנוגדים משלימים מעשה אחד. חדדו אצלכם את העין הטובה ואת המבט החיובי. אם יש ביניכם סימפתיה הדדית, אם אתם זורמים ונחמד לכם ביחד, העצימו את כוחכם לשמוח בתהליך תוך שאיפה לתוצאה שתוביל לחופה. 

במחזהו של מולייר מהמאה השבע?עשרה, 'הנשים החכמות', נאמר: "הנשים של ימינו רחוקות מאוד ממנהגן. הן רוצות לכתוב ולהיות סופרות".

הנטייה לייצר "תוויות" קוטביות נעוצה בדפוסים שגויים. לדוגמה, יש בנים שחושבים שבחורה משכילה יתר על המידה תעיב על קשר זוגי. על פי הישגיה האינטלקטואליים הם מחליטים אם הבחורה עונה על ציפיותיהם. וכל רמת השכלה יש לה השלכות משלה: בת שלמדה משפטים תהיה קשוחה; בת שלמדה להיות אחות בבית חולים תיעדר רבות מהבית; בת שלמדה טכנולוגיה תהיה רובוטית וכיו"ב – סטיגמות שיגיוניות.

ביחס לבנים, יש בנות הסבורות שאם הוא רופא – לא משנה כלום, בכל מקרה זה שווה בדיקה.(!) לעומת זאת, אם הוא רו"ח הוא עלול להיות "מרובע" ולהבין רק במספרים; ורק שלא יציעו לנו בחור המשרת בצבא קבע, שעדיין לא הספיק ללמוד באקדמיה רחמנא ליצלן; ואם הוא בוגר ישיבה גבוהה, הוא עלול להכיל סממנים מובהקים של הקצנה דתית, התנתקות מחברה ליברלית או חילונית, ושמרנות המרוחקת שנות אור מעולמן הנאור והמתקדם של הבנות, וכיו"ב...

בקומדיה של מולייר 'בית ספר לנשים' הוא היטיב לבטא דפוסים בני זמננו:

"הקשב, ידידי, אין מקום בעולמנו שבו הבעלים סובלנים כמו אצלנו.

הרי פה הנשים לא עושות שום חשבון, הן עושות מהבעל צחוק סביב השעון...

אני נערכתי, נקטתי משנה זהירות. האישה שארצה היא מופת של בורות.

האם במודע משכילה על עצמי אעמיס?

האם במודע את חיי על עצמי אמאיס?

אני חפץ בנפש נעלה? כזאת רק תמרר את חיי בעלה! 

אישה קוראת ספרים וחורזת שירה – מבחינתי היא מוכשרת מדי למשרה.

אני רוצה אישה שבורותה זוהרת, שבשבילה חרוז זו אבן בשרשרת.

שאם אגיד 'הגיעו מים עד נפש' היא תצרח ותבדוק שאין הצפה במטבח.

בקיצור, נחוצה לי אישה שתדע לברך, לציית ולתפור. נקודה".

כדי לעוף על כנפי השידוך צריך להשתחרר ממלכודת הפסילה מראש. פנטזיות הוליוודיות השאירו ל'לה?לה?לנד'. אל תישאבו למציאות מרחפת, הנמצאת בין העל?זמן של החיים לבין העגינות הנפשית. ביכולתכם לפשוט צורה וללבוש צורה כדי לטוות שינוי והתחדשות בדרך לזוגיות.